שוטטות15/01/2013 13:19 | נורית ליברמןשוטטות
אותך במחבּוֹא דמעותי שמרתי
זח וטהור וצלול כִּבְדּוֹלַח,
לך שביל אל לבי סללתי
ואתה הלכת ממני כנזיר מְשוּלַח.
אל שׂדות הַנֶּצַח נדדת
ועל דל שׂפתיך דבר הַבְּשׂוֹרָה,
יד אלוה מושטת נַשָקְתָ
וּפניך היו תְּהוֹם שחורה.
חזרת אלי שחור וּמְפוּחַם
ואת גופך הֶעַיֵף בְּארון השכבתָ,
חזרת אלי בִּלְתִי מְנוּחַם
וּבְלִבִּי לנוח בקשתָ.
חזרת אלי לאגור כֹּח
בטרם תשוב לשחר פני האל,
אלוהים אדירים - המאכלת יצאה לִטְבּוֹחַ
וְהַאַיִל איננו בַּסבך.
|