מתחת למרבד העלים היבשים מצאתי את זה השיר,

זה היה ביום סתווי עת רוח נשבה בגני ביום סגריר.

זכרתי את הדחפור הראשון,אשר חרש ויישר אדמה,

כך נמחקו בונקרים שהיו מוצבים מאז אותה מלחמה.

 

במקומם צץ לו בוסתן ,פירות, גפנים ופקאנים,

המקום שקק חיים ואכסן בתוכו שלל ציפורים.

זה לא גן משורטט ,הוא נראה קצת פראי למראה.

עד לאותו רגע ששוב עלה דחפור להקים בית נאה.

 

שוב חיכו עצים לנטיעה ,שוב עמדתי לתכנן גני,

הגשם שטף, אני חפרתי בורות לשתול עצי פרי.

זמזמתי שיר ישן על שותלים,שיר שהיינו שרים,

השקד הבטיח לי שקדים,התפוח הבטיח תפוחים.

 

פרי ההדר הבטיח לי הדרים ,עץ האגס אגסים,

אני מגרף את העלים כדשן לכל השתילים.

כולי שיכור מאהבה חש כאיכר עתיק יומין,

מעדר על הכמף מבנסי כתפיות שר שירים