למה עצובות עינייך אימא,למה כשלו רגליך מכאב,

שנים גדלת אותנו עם שירה,העצב גדול לך בלב.

אימא איני יכול לשכוח את המבט המיוחד שלך,

היית מפנימה הכל בפנים,אימא תמיד הייתי איתך.

 

 

אוי אוי אוי כמה סבלת תלית כמו שק על צוארך,

מעולם לא בקשת עזרא לא הושטת יד לעזרתך.

היית שרה בכביסה,בבישול,בגהוץ להנאתך.

אימא לו יכולתי להחזיר את הזמן לאחור בשבילך.

 

העצב בעיניך אימא וכל זאת היה על זה העולם,

לקחת את סבלך איתך לעולם לא חזרת כמו כולם.

בן אני אוהב לך אימא ,לו יכולתי היום לפצות בפנינים,

הייתי מושיב אותך במעגל עם כל הנכדים והנינים .