אור גנוז
שברח מן הצל
זיקק נפש חפצה
בהיכלי רעדה ומכאוב.
כמוזאיקה נושנה , חציה מנופץ
הפכו קווי המתאר משוננים
עד כי דמו ללוע אריה
ואני כדניאל
חולם ופותר
צפנת הלב