שנות השישים של המאה הקודמת
חברי ואני הקמנו מושב
בערבה
עין יהב
ואת הנוי נטעה קקל  בניצוחו של אחי נפתלי יפה
הפועלים שנטעו את העצים השיחים והדשא
פעלי דחק
זה עתה עלו לארץ
שפתם  אינה עיברית
לבושם שונה
ואנחנו בני מושבים צעירים
חלוצים כאלה
הפועלים נטעו והשקו
אז לא היה עדין טיפטוף
השקו בצינור
ומול ביתינו נטעו הפועלים שני עצי זקורנדה
אחד התעורר וצמח
והשני עמד
אזולאי הגיע מדי יום בנסיעה עם חבריו מקרית גת
השקה ליטף טיפל
ודיבר עם העץ
ואנחנו צעירים אמרנו
אזולאי העץ מת
תמר הגישה לאזולאי מים קרים בכוס זכוכית רק מים הוא הסכים לקבל
וביום אחד
העץ התעורר וצמח
ואזולאי קרא לנו
והציג את העץ
ואני למדתי מאזולאי
חיי עץ