סמטאות העיר לבושות אור וצל

מרמזות מבואות סוד

מתפתלות כמים אבודים

מטיחים בי רעש

בתריסים בעלי מום

שבורים

 

עיר זרה, רכוסה עלי בעצבונה

העיניים מלאות ללא הכיל

רעבות כלביאות משחרות טרף

מחזרות כעלמות הגיעה עיתן

מנסות לגעת- הכול מכול

 

כמו לא איכפת

השמים רחוקים וכחולים

נשכחים מעל עירי

עוטפות הן, שם

את ביתי

 

כמו ציווי

חזור לך אל ארצך

אל ארץ מולדתך

אל אשר אהבת-

אליה!

 

 

*חג שמח