המגרש25/02/2013 18:12 | מוריסהזעם ברגליים לא מפסיק לרקוע עצבים ששואפים לפרוץ לאור, נותרים מאחור כאשר אין עוד מה לומר שלא נטחן עד דק בחדשות אני רוצה רק את מה שהרווחתי ותו לא אך לכסף שלי יותר משלושה אבות המלך העירום זקוק לבגדים רשמיים כך אומרים פקידי החשמן אך אין אנו חיים בממלכה כאשר כל שנותור הם צאצאה של מדינת יתומה ואף מלך לא ישק עוד בתינוקי הממלכה החיסכון שלי לובש תחפושות רבות מחפש דרכים לעבר הפרצות והוא תמיד יודע היכן הנקודה החלשה לוחץ עלייה בעוצמה גלויה, ומותיר שממה הדממה הקולית שלי שורפת אותי מבפנים חוץ מלצעוק פנימה, לא נותרו מילים אך בן המלך יודע לדבר על כול מילה היוצאת מפיו הוא משלם שנים מוטב לו תוותר על חלומות גדולים אומרת לי אימא בזמנים כאלו את האגדות דוחפים פנימה אין עוד נער צעיר המגיע מן האשפתות הופך את בני עמו לשווים ככל יכולתו אך נשארת תלויה השאלה המתאבדת האם שינוי לא יופיע רכוב על סוס לבן? לא בן המשיח אלא בן אדם אם אנושות אשר שרפה נשים וספרים העבידה ילדים ושחורים צבעה אנשים ורצחה מאמינים שינתה את עורה מדוע אנחנו לא מאמנים שאפשר לתת לילדים הקטנים זמן שווה במגרש המשחקים |