באשמורת09/08/2006 20:11 | כרמיעם בוא האשמורת הראשונה שמעתי על דלתי המיותמת דפיקה לבי העצור מקדם החסיר פעימה קמתי ועמדתי למולה הבטתי במראה שליד מיטתי חשבתי עם עצמי מי היא שתבוא לפקוד לילי רעד לא מוכר עבר בגבי שלחתי יד מהוססת לידית החלודה שלא נפתחה כבר שנה הכנסתי מפתח אל החור ובאפי עלה ריח המור פתחתי את הדלת בכל כוחי כי ציירי חלודים הקשו למלאכתי והיא עמדה ואליי חייכה ופרח לב הזהב שזור בשערה הילה של יושבי-מרום עיטרו ראשה אור גבוהות נראה מסביבה והבטתי בה ואחר בעצמי וידעתי כי תם פרק אביונותי לקחה ידי בידה חייכה אליי במבוכה חשה את הלמות לבי הבינה כי נפקדה אהבה מייצועי חפנה כפות ידיי בידייה הביטה בי במעט בוטח ראתה כי פקו בירכיי למולה התרצה להיות לגופי אורח? ותשובתי לא נשמעה כי לשוני נעתקה לא חיכתה היא לתשובתי שלחה ידייה למקור אוני כשבאתי אליך ראיתי על פניך כי "גבר מת "שכן בך עתה אביר תהיה תן בי זכרותך מלא נא את חלליי טעם נא נקביי כי נוצרתי רק לך קחני נא בחייקך |