כשפי הלילה

גשמים בערבות אוסטרליה

היער שקט, חמים ואפל

היער מזכיר לי אותך.

בבית קטן, בערבה.

גרה לה זהבה עם אמא דובה

כשפי הלילה

הפכו אותה לאלת מלחמה

והנה היא, זהבה הלא זהובה

נכנסת אל ביתי, אוכלת מצלחתי

ישנה במיטתי...שומרת את ליבי

אבא דוב ואמא דובה בחדר

אני בערבות אוסטרליה

משוחח אל תוך גשמי ברכה

והעיר מלאה, בכל טוב

רגליים ארוכות וריחות משכרים 

של אלכוהול ובשמים

העור שלהן רח ולרגע טוב בפנים

ובערבות אוסטרליה אני זוכר ליטוף אחד

של עורב שחור מתעופף

חופשי וחזק ואמיץ

מכיר מתאים ומאיץ

אותי אל עצמי ואליה בי

עלמה של שחור. שחור אמיתי.

עלמתי.