מול החיים

אני רק האישה שכותבת

נשמה שונאת, אוהבת

פנים מול פנים, מול רוע

לדעת לחייך על מנת לא לשמוע

רסיסי נשמה מודבקים כמסכה

אין קול עת אני בוכה

סוררת כבר לא ממושמעת

מנסה לזכור דברים שאני כבר יודעת

ואי אפשר לכמת מספר נשימות

את מספר החלומות

רק את כמות הרוע

מקמטת פי לחיוך על מנת לא לשמוע