רכבת אחרונה נטשה באורות מסנוורים

מתיזה גיצים ואפר, צועקת אבידה

השמות על לוח התחנה נמחקו

אין זמני יציאה וכניסה

השעון מת ונדם

 

בני בלי שם מהלכים ברחובות אין מוצא

הפכו למלכים ורוזנים

פרשי רע דוהרים בחוצות

נדמה קריאת שכווי עם שחר

הציפורים נופלות מתות עם שקיעה

 

עומד זקוף על מגדל השמירה

מביט על הגלובוס ההולך ומשחיר

צונח אוחז במיתרי אש

מביט,

המואזין נדם ,הפעמון מת וההיכל מחולל

 

קורא קריאה נואשת, אולי אחרונה

ילד רוצה למים, לשוט הלאה

אל ארץ געגועים טובים

מחוזות חירות ואור

כסא אליהו חסר מתמיד

 

בוקר טוב עולם-

i just call