הייתי בגן ההגנה הספסל נותר במקומו :בודאי.

בגן הקשתות החליפו את מקום הכניסה לחזית,

בקופה ישב אדם מוזר בוהה ,כמו אחוז תזזית.

לאור הפנס הבנתי שחיי  היו כמו צל הולך וגדל,

הולך וקטן אז הם נעלמים ,אי שם באור הצל.

חשבתי שהפסדתי חלק מחיי ,לא הבנתי זאת,

כי החיים הם ממחזרים את הזמן מלאים הפתעות.

לאור הפנס מצאתי גם מטבע ישן שאין לו ערך,

בזמנו יכולתי לקנות מנה פלאפל ושתיה בערך.

בשכונה כל הבתים התרחבו, השמות השתנו,

יעקובוביץ הפך לאבו מחמיד,זליג נהיה אבו גנם.

לאור הפנס מה שהיה השתנה ,למרות הכל,

רציתי למצא את שכונתי שהייתה ביום חול.

לא האמנתי שאט אט השמות ישתנו בזמן,

אני מכבה את הפנס כי האור היהודי שמנו לא נתן.