עכבישי הזמן טווים קורים על העיניים.

גם הנמלה הפסיקה לעבוד.

חול נופל לאט לאט נופלות גם השיניים.

הגלים לא מגיעים לחוף.

הכל מוכר ואין כבר צורך.

להרגיש ולחשוב.

הנוף  הוא מטושטש באובך.

והגוף ממשיך לכאוב.

למחוג אין אלוהים ואין לו מעצור.

מאפס בא ולעפר ישוב.

אך הוא סיבוב חדש ימשיך וכשאתה תחזור

יגמר לו עוד סיפור עצוב.

ואת החול תהפוך, והוא ימשיך לפול,

אך על ראשך אתה לא תעמוד.

אמרו שאתה יכול לעשות הכל.

אך דע, דעכת, אתה לא תשרוד.