השיר שלו ,
הייתי רוצה להיות,
כזו ולא אחרת
שהאהבה שלו תלחין לי
מנגינה עטופה סרטי זהב ,
התווים שהוא יכתוב על גבי חיי
יחרטו לעד בזיכרונותיי .

השירה שלו ,
מתנגנת לה בכל ערב
מלא כוכבים מתחת לחלון חדרה .

מפרצי תשוקותיו נאחזים בה ,
בידיו הארוכות
והיא מטילה ידיו מעליה ,
מסיטה את מבטה אל אהבות אחרות .

הבוקר שלו ,
הייתי רוצה להיות ,
כזה ולא אחר ,
כזאת שאזרח עליו מעל ,
אחרי כל לילה אפור שהוא עובר .


האביב שלו מאחר לבוא ,
מחליפה אני את מקומו,
מלטפת את כאבו באלפי פריחות