ממרפסת חיי

04/06/2013 17:56 | עליזה ארמן זאבי

שעונה על מרפסת חיי,

מפת דרכים פרושה.

גווניה דהו עם שנים,

לא סר חינה בעיניי.

מחליקה דרך מעקה אל מורדות,

מהלכת לאורכה ולרוחבה,

הופכת באדמה, מכסה,

משתהה, ממשיכה.

נקודות, נקודות מרצדות,

ציוניי דרך, כמרחק שנות אור.

חרשתי אדמתי באשר אוכל,

שאפתי לממש חלומות,

נשכרתי מן ההתנסות,

זכיתי מן העשייה.

דרכי היתה לי כחידה,

חומדת אוצרות גנוזים.