והיה בי הגעגוע...08/06/2013 10:27 | עליזה ארמן זאבישל שחר
והיה בי הגעגוע
ואפסו המילים.
והיו לילות סמואי בכי
ורוחי נכאים.
וידעתי חלומות כוזבים
שדעכו בעשן חיוור של שחר.
נדמו קפיצות ילדות פרועות.
מקפיאה זמן,
מבקשת מחילה ונוחם,
פצעים סתורים.
ולא ידעה נפשי,
זולת...דמעה מתמהמהת. |