.הופרד ממני - אני 

בצווחות אילמות.

. צווחות של בכי ללא קול

ואימה ללא מענה.

עד כי, 

קולי היה כה זר לי ושונה.

, ולא ראיתי את ריחו.

ולא ראיתי את טעמו,

ולא ראיתי את מגעו,

ולא ראיתי יופיו ,

עד היום - לא ראיתי!

ולא נתתי לעצמי לדמיין,

(הקלתי על עצמי ),

חלשה, חלשה, חלשה , תתבישי!

כל הצער  הזה,

ולא יכולתי לו.!

לא   יכולתי   לבכות   אותו   מעצמי,

לא יכולתי,

את העצב, ראיתי,

את הכאב , 

את הכמיהה ראיתי, 

את ההשתוקקות ,

את הכישלון ראיתי,

את הקינאה, 

את עצמי ראיתי 

כמו שהוא היה- 

ללא חיים,

ולא הייתה בי נחמה.