מביטה אל השמיים14/08/2006 14:00 | מרגלית בר-צבימביטה אל השמים
הם כעת שחורים שם בתוך השקט גם המלאכים בוכים. והם חובקים את העצב מנגבים את הדמעות אוספים שברים של אמהות מנופצות. בשורה ארוכה עם חיוך על הפנים מבט של תום בעיניים שורה של חיילים. מביטה אל השמים רואה אותם עולים בטור ארוך כל כך שקטים. יושב לו על כיסא כבוד חובק את הנעורים דמעותיו זולגות
הם כל כך יפים ...
מביטה אל השמים ...
|