שעות דקות חולפות מהר ומנסות להזהר

מהרוח שאורבת את הדלת היא טורקת 

אנשים רצים רצים מהבתים מהר יוצאים 

מהאש שכך שורפת על כולנו היא זועפת 

ואנחנו לא יודעים 

לא שומעים ולא רואים

במעגל קסמים חיים

עם אלפי צבעים שונים 

אין מי ששומע אין מי שיצעק  

ואיפה זה ששר על זה שאין מחר

המים מקררים ומקפיאים את הכאב

שמתפשט ומתכנס ולא מצליח לטפס 

על סולם המחשבות שיעוף לתהיות 

על איפה שנהיה האם כדאי עוד לנסות ?