הזוי ,הזיה , הזיה היא משהו שכולם רוצים להרגיש, אבל פוחדים להשתגע, פוחדים להשאב . להשאב ,משאבה , שמרוקנת וממלאת את הגוף בחמצן ומוליכה חום ,הלב. הלב הוא דימוי , דימוי למרכזיות האדם , קופסא הטומנת בחובה עקרונות ואידיות , סודות ותת מודע. מודע , מודעות , לצחוק בקול רם ולדעת שכולם מסתכלים, להרגיש שאתה מרגיש אותה . אותה , היא, נמצאת שם בין האנשים עוד לא מכירה, עוד לא חושבת , עוד לא חולמת , עוד לא צועקת . צעקה , זעקה , קריאה לעזרה , ללכת לים לבד ולכתוב על החול מילים , זעקה אישית ושהמים יקחו איתם הכל ויצרו מציאות . מציאות , פישוט הווה , למסגר את מופעי הראייה לכדי מילה אחת . אחד , אחד בלילה ואני משחק עם אותיות , אחד בלילה ואני דש בהגויות , ברווחים ונקודות , על מהותם של חריזות . הזיות ומשאבות , לבבות , והיא איננה , איננה מודעת כלל ל, אל החמצן, לנשימות. וכך אני באחד בלילה משחק באותיות.