אַחֵד אוֹ שְׁתַּיִם

בִּבְדִידוּת הַשָּׁנִים חוֹלְפִים נְעוּרִים

וְאַתָּה גָּדַל כְּכָל שֶׁעוֹבֵר הַזְּמַן

אִמָּא פַּעַם אָמְרָה לְךָ תַּפְסִיק לִהְיוֹת עַקְשָׁן

אַךְ אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁצָּרִיךְ לָעוּף מִכָּאן

תִּסְתַּכֵּל בְּאַלְבּוֹם הַתְּמוּנוֹת הַיְּשָׁנוֹת תִּרְאֶה אֶת הַחֲבֵרִים

כֻּלָּם גָּדְלוּ מִזְּמַן וְרַק אַתָּה עֲדַיִן כָּאן

נוּ קְדִימָה תִּפְרֹס כְּנָפַיִם וְתָעוּף לְשָׁם

נִשְׁאַר לָנוּ כִּמְעַט וְאֵיפֹה שֶׁהוּא זְמַן

הַדַּלֶּקֶתִי לְךָ סִיגַרְיָה שֶׁבּוֹעֶרֶת בְּחֹשֶׁךְ

וְאָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי קְצָת לֹא שָׁפּוּי

אָז אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁכֵּן, וְאוּלַי אֶפְשָׁר כְּרֶגַע

אֵיזֶה מִן סִפּוּר אֶת מְסַפֶּרֶת

אֲנִי לֹא מְנַסֶּה אֲפִלּוּ לְהָבִין

אִם אֶת יוֹדַעַת דָּבָר אֶחָד אוֹ שְׁתַּיִם

תִּשְׁמְרִי אַתְּ כָּל זֶה לְעַצְמְךָ

פזמון

אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ לִי

אָת, אֵיפֹה אָת, וּמָה אָמְרוּ לְךָ?

נִרְאָה שֶׁחָבַל לָנוּ עַל הַזְּמַן