כשאף אחד לא חיכה לך , מלבדי

מנסה להיזכר, שלא תחלפי, כך סתם

כשהורדת את בגדי הכנסיה

התיישבת לך בעירום בתוך הריק, המתמלא מחדש

מישור הגבעות הנמוכות, ובעיקר בדידות

בורחים ובורחים השבים

כשגם פניו העצובים של בנך

לא היו כדי להמתין

ואלמלא בקבוק היין שהבאת לי משם

monbazillac 1988

הכל היה בגדר

מה שאפשר היה שיהיה שלך

(the haveable)

אפילו הכבד היה פולני, אפילו

הטעם

יש מרפסות שהן הבית, משהו לבוא וללכת