אם צער בליבך
על עלומים שפסו
אם צר בנפשך
על אהובים שלא אהבו
אם רעב אחז בליבך
על בחור שהלך לבלי שוב
אם סדקים חרצו בשפתיך
אם צמא היכתה בגרונך
אכין לשנינו ארוחת צעריים
ואת תרקחי יין נסכים
ונאכל מאכלים לא מעושרים
כי צר לי במחוזותיי
יבשו גם שפתיי
ניחר גרוני
ומשב של צער ממלא ימיי
אף לילותיי
אלמתי עלומיי
קטמתי דודאיי
שמתי פעמיי
לאגוד צערך בצערי
נשמתך בנשמתי
וארוחת שמחות
נרקח בלילות
ונשתה יין ביכורים בחג השבועות(שבועה)
נשכח את שבע השנים השדופות
בהשראת ובעידוד של אביה :"
"