היא הייתה כמו פרח בר נדיר ומוגן

שעל עלי הכותרת שלה שמרו כולם.

הוא היה כציפור הדרור, חופשיי ומשוחרר

שאת מסלולו פילס לו אי שם..

היא על שורשיה הדקיקים נשענה,

ואילו הוא בכנפיו הקלילות התעופף לו בהנאה.

וכל שרצתה היה לעוף, לא עוד לפרוח

לדאות בחופשיות ובכל הכוח!

אך הוא, כבר בדרכו שלו היה 

מעופף לו בחופשיות, ללא כל מטרה..