בְּמִכְחוֹל מְצַיֶּרֶת

12/09/2013 13:00 | ערן סעדה

 


לוֹקַחַת מִכָּחֹל וְצוֹבַעַת אוֹתְךָ בְּצַבָּע יָרֹק

מָרַחְתִּי אוֹתְךָ עַל שֶׁמֶן, מְלַטֶּפֶת אֵת גּוּפְךָ

תֵּן לִי לְצַיֵּר אֵת פָּנֶיךָ לְתוֹךְ תְּמֻנֶּה

מְשַׁמֶּרֶת אֵת גּוּפְךָ עַל הַבַּד


אַתָּה מַתְחִיל לְדַבֵּר לְהַגִּיד מִלִּים

רוּחַ שׁוּב שׁוֹתֶקֶת עוֹטֶפֶת אֵת גּוּפְךָ

שְׁתֵּי מַנְגִּינוֹת בְּפֶתַח, מֶרָקֶדֵת מוֹלךְ

וְשׁוּב אוֹתָהּ הַתְּחוּשָׁה שֶׁאוֹתִי שׁוֹמֶרֶת אַהֲבָתֵךְ.


פִּזְמוֹן

בעינייך מִסְתַּכֶּלֶת תְּחוּשׁוֹת בְּצַבָּעִים עַזִּים

מִתְבּוֹנֶנֶת בָּךְ נֶעֱלַמְתָּ וְרַק לְרֶגַע שֶׁל נְגִיעָה

בְּתוֹךְ רֶגַע מְחַכָּה שֶׁתִּחְיֶה בְּדִמְיוֹנְךָ

שׁוּב מְחַכָּה שֶׁתֹּאמַר מִלִּים.


הַדֶּרֶךְ עֲטוּפָה בְּמַסָּע שֶׁל נִסְּיוֹנוֹת

אַתָּה בּוֹרֵחַ מְנַסֶּה לָעוּף

נוֹגֵעַ בִּי וְרַק לְרֶגַע אַתָּה יוֹדֵעַ

אֲנִי שָׂם מְחַכָּה לָדַעַת אוֹתָךְ


בְּמִכְחוֹל מְצַיֶּרֶת אֶת הַדִּמְיוֹן שֶׁבְּךָ

רוֹאָה אֵת עַצְמִי דֶּרֵך עינייך

מְדָמַּה אוֹתְךָ בְּמִכְחוֹל שֶׁל צֶבָע

נִמְרַחְתָּ עַל גּוּפִי אֵלֶיךָ