בְּמִכְחוֹל מְצַיֶּרֶת12/09/2013 13:00 | ערן סעדה
מָרַחְתִּי אוֹתְךָ עַל שֶׁמֶן, מְלַטֶּפֶת אֵת גּוּפְךָ תֵּן לִי לְצַיֵּר אֵת פָּנֶיךָ לְתוֹךְ תְּמֻנֶּה מְשַׁמֶּרֶת אֵת גּוּפְךָ עַל הַבַּד
רוּחַ שׁוּב שׁוֹתֶקֶת עוֹטֶפֶת אֵת גּוּפְךָ שְׁתֵּי מַנְגִּינוֹת בְּפֶתַח, מֶרָקֶדֵת מוֹלךְ וְשׁוּב אוֹתָהּ הַתְּחוּשָׁה שֶׁאוֹתִי שׁוֹמֶרֶת אַהֲבָתֵךְ.
בעינייך מִסְתַּכֶּלֶת תְּחוּשׁוֹת בְּצַבָּעִים עַזִּים מִתְבּוֹנֶנֶת בָּךְ נֶעֱלַמְתָּ וְרַק לְרֶגַע שֶׁל נְגִיעָה בְּתוֹךְ רֶגַע מְחַכָּה שֶׁתִּחְיֶה בְּדִמְיוֹנְךָ שׁוּב מְחַכָּה שֶׁתֹּאמַר מִלִּים.
אַתָּה בּוֹרֵחַ מְנַסֶּה לָעוּף נוֹגֵעַ בִּי וְרַק לְרֶגַע אַתָּה יוֹדֵעַ אֲנִי שָׂם מְחַכָּה לָדַעַת אוֹתָךְ
רוֹאָה אֵת עַצְמִי דֶּרֵך עינייך מְדָמַּה אוֹתְךָ בְּמִכְחוֹל שֶׁל צֶבָע נִמְרַחְתָּ עַל גּוּפִי אֵלֶיךָ |