אני של המוות.

לא של הפריון.

אולי של המלחמה.

אבל בעיקר של המוות.

אני פניה של אלת המוות,עטופים במחלצות הבתולה הנצחית

שערי רך ועיניי נעימות וטובות

אני פניה של אלת המוות וכולם טועים בי וחושבים שהבאתי עימי חיים

אבל אני של המוות. לא של הפריון.

וביתי הוא הנצח והריק. השחור הרע והמדמם.

אני הבכי של הווסת. דם האכזבה והעוצמה שבעזיבה

 , הגוף שלי הוא משכן מוות,רוצח עוללים

 וכל המביט בי לרגע מתהפנט ומוקסם ועוקב אחר צעדיי

ואז נגלית לו האמת לאמיתה. אני אלת המוות. 

ממני באת ואלי תשוב, ופחדיך יזעקו מפניי המשוסעות

אבל חרטתך היא תענוג, תזכורת לאמת האחרונה

גם אתה של המוות, אתה רצית למות, ואני לעד אהיה מלכתך.