אַתָּה חֲצִי אֲנִי שָׁלֵם

אַתָּה חֲצִי אֲנִי שָׁלֵם

אֲנִי שָׁלֵם, אַתָּה חֲצִי, אַתָּה הָרֶבַע, אֲנִי הִשְׁלִישׁ.

מִתְגַּלְגֵּל בֵּין הַכּוֹכָבִים, וְנֵעָלֵם.

וְשׁוּב זֶה הַלַּיְלָה בּוֹ מִתְהַפֵּך בִּי.

קָם אֵל הָאֲדָמָה מִסְתַּכֵּל, רוֹאֶה אוֹתִי

עַכְשָׁו שֶׁאַתָּה כָּאן מְטַיֵּל בֵּין הַשָּׂדוֹת

מַשְׁקִיף עַל הֶהָרִים נוּשַׁב רוּחוֹת.

אַתָּה מַקִּיף אוֹתִי בְּמַקֵּל צוֹעֵד

נִמְתַּח כְּמוֹ חוּט שֶׁל שַׂעֲרָה זָהִיר מֵאִמָּא אָדְמָה

פזמון

הִנֵּה מַשְׁקִיף מִן הַחַלּוֹן רוֹאֶה אֵת ימיי

הַיָּרֵחַ שָׁלֵם מֵצִיף נִדּוּדֵי לֵיְלוּתַיי

מַבָּט עֵינַי מִתְנַשֵּׂא לְרוּחַ בְּמָרוֹם

נִשָּׂא עַל כָּנָף צִפּוֹר שָׁב לְבֵיתִי

בֵּין כֹּל אַגָּדוֹת הָעִיר בֵּין הַשְּׁוָקִים.

מַעֲלָלֵי הַסִּפּוּרִים רוֹכֵל בְּשׁוּק יוֹשֵׁב וּמְסַפֵּר

אֲנָשַׁי הָעֲיָרָה מִסְתּוֹבְבִים סְבִיבוֹ בִּשְׁתִיקָתוֹ.

בּוֹעֵר מֵאֵשׁ הַלֶּהָבָה מְסַפְּרִים אֵת סִפּוּרוֹ

אַתָּה הָאַגָּדָה הֲלֹא שְׁלֵמָה, רַק מָה שֶׁנּוֹתָר.

אֲנִי אַתָּה וְזֶה שֶׁמְּיַצֵּר אַתְּ הַשְּׁלֵמוֹת

בְּתוֹךְ הַשָּׁנִים שֶׁל תִימהוּנוּת, נִאֱחֹז בְּטֵרוּף.

מְצִיאוֹת כֹּה מְדֻמֶּה חַי בְּתוֹכָהּ.