מבט ממרחק כאשר נגמר,

שיחוס על מראה פאריז בלילה

על טעם היין, ללא הכתמים שהשאיר,

את מיעוט התרכיז השוקע בתחתית,

שינצור כמו אוצר תמיד איתו

 

שיְאַבֵּד בדרכו את כל השאלות

גם את כל מה שהוא יודע,

אך כמו זַמַר נודד ישיר וילקט

לחנים של ירח,

 

שישלח מכתב בהמשכים לאהבה