נוסע בערוב היום

מול שמש שוקעת כאן, זורחת שם

שיג ושיח לי עם אהבתי

דין ודברים

מחלוקת קשה

 

נוסע,

את אהבתי הנחתי על אדן החלון

לבושה לבן

פניי למדבר

הרי מעולם, מעולם

לא הייתה רוח טובה יותר

מלילה, במדבר

 

שולח צלילי מפוחית משפתיים פצועות

צלילים גבוהים ונמוכים

כרכסי ההימליה וגאיות ההר

כמו מודד

אהבתי ותשוקתי

 

עין תחת עין, שן תחת שן

אני תחתייך את מעלי

פעם, כל התורה כולה, כולה

עתה מחפש מארג הלב

ליבי תחת ליבך, ליבך- תחת ליבי

 

אני נוסע

כמו נחל לוחש אבנים בדרכו לים

סימנים

אני בוחן סימניי ואותותייך

נשבע אני

בתום הדרך-

אין גבולות.

 

 

**מתן תורה.....