זָזִים

עוֹמֵד עַל הַחַלּוֹן מֵעָשָׁן סִיגַרְיָה

חוֹשֵׁב עַל מִלִּים שֶׁמִּתְנַגְּנוֹת כְּמוֹ שִׁיר

מִסְתַּכֵּל עַל הַשְּׁכֵנָה שֶׁלְּמַעְלָה מִסְתַּכֶּלֶת בְּחַלּוֹן

וְהַיָּרֵחַ מַלְוֶה אוֹתָהּ אֵל מִטָּתָהּ בַּחֲלוֹמוֹת

יֵשׁ בִּי זִכְרוֹנוֹת שֶׁלֹּא נִמְצְאוּ מֵעוֹלָם

עַכְשָׁו אֲנִי חוֹשֵׁב, אוּלַי בְּעֶצֶם אֲנִי יוֹדֵעַ

תְּכַסִּי אוֹתִי כִּי בְּחוּץ יֵשׁ חֹשֶׁךְ

אוּלַי הַכּוֹכָבִים כְּבָר לֹא זוֹהֲרִים

פִּזְמוֹן

אֵיךְ שֶׁשּׁוּב הַכֹּל מִתְהַפֵּך הַלַּיְלָה לְיוֹם

הַיָּרֵחַ זָז בֵּינְתַיִם וְאוֹמֵר לִי שָׁלוֹם

אוּלַי כְּדָאִי לִי עַכְשָׁו וְאוּלַי רַק בֵּינְתַיִם

בּוֹאִי נֵעָלֵם, נָשִׂים אֶת הָרֹאשׁ הִנֵּה אֵת נִרְדַּמְתָּ.

עַכְשָׁו אֶצְלִי עַל הַמִּרְפֶּסֶת, הָרוּחַ אוֹמֶרֶת

מָה הִיא אוֹמֶרֶת, כְּבָר מְאֻחָר אוֹ אוּלַי עַכְשָׁו

וְאֵיךְ זֶה אֶצְלֶה שֶׁאֲנַחְנוּ עַל הַמִּרְפֶּסֶת,

תִּרְאֶה הִיא אוֹמֶרֶת אֶצְלִי הַכֹּל כָּאן נֶעֱלַם וְאַתָּה...

תּוֹפֵס אֶת הָרֹאשׁ לֹא רוֹצֶה לַחֲשֹׁב

הִיא תּוֹפֶסֶת לִי אֶת הַיָּד, אוֹחֶזֶת חָזָק

אֲנִי לֹא נוֹפֵל כִּי אָיִּן לְאָן

רַק תַּחֲזִיק אֵת הָרֹאשׁ וְתִסְתַּכֵּל לְאָן.