מילים...

לחשוב שלווה חשבתי אחשוב

מסתיר מילים תחת מצעיי מן האור

לבטח בחשיכה אשתוק מילים

ואביט סתם כך בגלים

לחשוב עלייך אמרתי אחשוב

המילים לא מרפות

חודרות תחילה בזחילה תחת העור

מטפסות על הגוף כנמלים חרוצות

מילה ואות אות ומילה מסתודדות

מוצאות פינה לשוח בתוך הראש

אט אט מתקבצות יחדיו לשיר

דרך נימי הדם אל האצבעות

לכתוב לכתוב מצוות בשאון העיר

ואני כותב וכותב מקל על מכאוביי

והמה המילים לא נגמרות לעולם

לא נגמרות לעולם...