יקח קצת זמן,אבל בסוף אצליח להרים

את גור האריות שלי מעל גבעות,מעל הרים

ואנופנף בגאווה ובתחושת סיפוק אמת

אני אביו של הולד שנועד להיות עומד

מול כל מכשול,מול הגלים

מול סערה חסרת כללים

מול מורדות ושברונות

הוא יעמוד אל מול עונות

יום אחר יום,שנה אחר שנה

נצחיותו האלמותית תהיה קצת משונה

בעיניהם הקצת תמימות של עוברי אורח תמימים

אביר על סוס, ולד ראשון, ממשיך שושלת אבנים.

אבני הדרך שייצגתי,

סיפורי הדרך שכתבתי

ינחו אותו בעת דרכו

מול כל סרגל שבאורכו

ישבור נווד בדרך מעלה

יכה ברוח הנושבת,

ילדי ימשיך דרכו גם הלאה

כל עוד האבן פה יושבת

מוריד ברק, עוצר הגשם

מוציא מילה ללב,לראש,

ילדי שלי תגיע כבר

אותך מאוד רוצה לפגוש.