קוֹטֵף מַתָּנָה

טִפַּסְתִּי עַל עֵץ גְּבוֹהָה לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם

קָטַפְתִּי לְךָ פְּרִי גַּן עֶדֵן מִן הַשָּׁמַיִם

רָצִיתִי רַק לָדַעַת רָצִיתִי רַק לוֹמַר

תְּנִי לִי לְגָעַת רַק בַּמֶּה שֶׁמֻּתָּר

פָּרַשְׂתִּי כְּנָפַיִם גְּבוֹהָה עָף לַעֲנָנִים

נוֹגֵעָ בְּשָׁמַיִם מְטָיֵּל בֵּין הַכּוֹכָבִים

אוּלַי יָבוֹא עוֹד מְעַט בּוֹאוּ שֶׁל אוֹר

מִתְעַטֵּף עַל הַלַּיְלָה בְּאוֹרוֹ שֶׁל יוֹם

פִּזְמוֹן

אֵלּוּ הֵם חָיּי בּוֹאִי וְקְחִי אוֹתִי מִמְּךָ

רַק תִּיגַע בֶּמָּה שֶׁשֶּׁלְךָ אַל תִּקַּח אַחֵר

תְּלַטֵּף אֶת פְּנָי בֵּין נשימותייך

תִּסְתַּכְּלִי אַל תּוֹךְ עֵינַי אֶל עוֹלָמִי

הַיּוֹם שֶׁנָּתַן לִי אֶת הַלַּיְלָה

מוֹשִׁיב אוֹתִי עַל הַר שֶׁל חוֹל

בְּיָם שֶׁל מַחְשָׁבוֹת אֲנִי כְּבָר מְנַסֶּה הַכֹּל

אֶצְלֹל אַל תּוֹךְ הָעוֹלָם לָקַחְתָּ אַתְּ יָדְךָ