הַנְּכָדִים יָבִיאוּ לָהּ פְּרָחִים
אוּלַי גַּם סָפַר לַשַּׁבָּת
"תַּשְׁבְּצוֹן- תָּבִיאִי אֶת! "
אַךְ הַנֶּכְדָּה עוֹד בְּיָוָן
הַנֶּכֶד כְּבָר פָּרַח מִכָּאן
מִזְּמַן, מִזְּמַן.....
הֵבֵאתִי זֶר שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים
וְסֵפֶר וּבָטְנִים קְטַנִּים
וְלֹא שָׁכַחְתִּי תַּשְׁבְּצוֹן
בְּאַהֲבָה וְברָצוֹן.....
"הַנְּכָדִים הֵבִיאוּ לִי פְּרָחִים"
אָמְרָה לְצֶמֶד הָאוֹרְחִים
"וְסֵפֶר לַשַּׁבָּת צֵרְפוּ
רַק תַּשְׁבְּצוֹן הֵם
שָׁכְחוּ!."
הַבַּת-? "כֵּן, זוֹ הַבַּת
זוֹ חַסְרַת הַמְּנוּחָה
הֵכִינָה צימעס לַשַּׁבָּת,
וְכֵן אֶת שְׁאַר הָאֲרוּחָה
בְּרוּכָה תְּהֵא, תְּהֵא
בְּרוּכָה"
שָׁתַקְתִּי חֶרֶשׁ בַּפִּנָּה, לְהַמְתִּיק
אֶת גְּזַר דִּינָהּ :
אוּלַי אֲנִי גַּם כֵּן אֶשְׁכַּח
בֵּן, בַּת, הַכֹּל מִלְּבַד:
פְּרָחִים יָפִים וְתַשְׁבְּצוֹן
סָפַר טוֹב, בְּדִיחָה,
לָצון.....