שׁוֹמֵר הַלַּיְלָה14/10/2013 12:12 | ערן סעדה
אוּלַי תַּסְתִּיר אֶת הַסַּהַר, תַּבִּיט אֶל הַכּוֹכָבִים. תֵּשֵׁב עַל הַבְּאֵר נִשְׁקַּף עַל הַלְבָנָה. בְּצַבָּעִים שֶׁל אֲדָמָה, בְּתוֹךְ יָם שׁוֹקֵט כְּחוֹל.
מוֹשִׁיט אֶת יָדַי אֶל הָעוֹלָם. נוֹגֵעַ מִתּוֹכִי נֶעֱלָם בתחושותיי. פּוֹתֵחַ אֶת עֵינַי מְדַמֶּה, אֶת שֶׁבְרַיי. פזמון נִרְדַּם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה הַשָּׁלֵם בְּמִטָּתִי. אֵיזֶה חֲלוֹם אוֹ מְצִיאוּת כֹּה הֲפוּכָה. עֲרָפֶל מְכַסֶּה אֵת עֵינַי, מְשׁוֹטֵט בְּחֹשֶׁךְ. עִם אוֹר לִבְּךָ הוֹפֵךְ אֶת הַלַּיְלָה לְיוֹם.
לְאַהֲבָתֵךְ עוֹלֶה לַהָר מוּרִיד מִן הָעֶמֵק שֶׁבְּתֻכִּי. עַל עוֹלָם כֹּה בָּנוּי בְּכּוֹתְלֵי כּתֶפָייך, מֻנָּח לוֹ עוֹלָמִי בְּקִירוֹת בֵּיתְךָ אוֹמֵר אֵת שִׁמְךָ.
|