אבן הנחתי,שש
דומות,בכול שנה
כבדה אחת
מרעותה במשא
במסע הגעגוע
הזמן עיגל צורתן
אך לא פינות לב
הנכסף לגעת
בעבר הטמון בעפר
הבחנתי דמעה
בטרם הזלתי..אני.