שיער שעף ברוח

מגלה את התקופה,

ובושם שדבק 

אחר כך בחולצה .

ניחוח של קפה.

ספסל עם נוף יפה . 

מילים עפות ברוח-

מילים, שתיקות ולחישות

עלה שחש לנוח-

אחר קץ-קיץ, קץ-שמשות.

סמוקה לחיו, כמעט נכוות

בשלהבת ניצוצות.

ואילו ,סתיו בושש לבוא

אוסף בקול גיטרה , את האושר ברוחו.

גלים שוצפים, כובשים,

את סימוני החול הלח 

מחר יפסע עוד ילד 

מחר עוד דף חדש.