למה לא הפסקת 

עם ביקורים מיותרים 

היה עדיף כשנשארת 

בחיים הרחוקים 

וזה לא חדש לי 

שהאהבה ממך טמיאה 

אבל יש ריק שיצרת 

שלפעמים מפיק דמעה 

מגיע כשצריך לשמור על הכבוד 

חוזר כשהארנק מלחשש לעבוד 

כשאתה מגיע, אתה מחסיר את השלם 

וזה גם לא שציפיתי למשהו יותר הולם 

הבנתי מזמן  לא  להתאכזב ממך אבא 

והדבר הנורא שלא למדתי כלום להבא 

אני זוכרת איך אמרת 

כשרק הייתי בת שלוש

איך שאמא עזבה אותך 

בלי לומר מילה מראש

אמרת שאתה אומלל ומסכן 

ושלבד אתה הולך להזדקן 

ואחרי שביקרת

רציתי להיות בת לוויה

כי אתה שכנעת 

שנקרר את הכוויה 

אתה טוב בלדבר על בית חם ומגונן 

וברגע האמת חשוב יותר להתחשבן 

ואם להיות כנה 

אין אלמנט של געגוע 

זו רק הדמות החסרה 

שיוצרת אי מרגוע