זה שיר די פשוט

עם ניחוח אישי 

זה המקום לספר על עצמי 

בלי שאלות מורכבות

ללא תשובות מתחכמות 

זה המקום בו אני הכי מקובל על עצמי 

 במילים פשוטות 

נעמד מול הראי 

שואל את עצמי 

אם החצאית מתאימה למגף 

או אולי כדאי ללבוש טייץ 

בודק איך האיפור 

מסודר 

אם החלקים משלימים 

ובונים תמונה 

מחמיאה 

עכשיו רק נותר להוסיף פאה 

מרגישה מגונדרת 

ואוהבת את זה 

מרגישה מיוחדת 

רוצה לצלם

רוצה לשבת עם חברות לקפה
ולחזור לחיי...

יש בי חשש 

אבל אין בי פחד  

מהדעה הרווחת 

זה לא משהו מיני

זה סתם ביטוי עצמי 

בים של בדידות 

עוד מקום לבטא את 

חדוות היצירה