רציתי לראות את החרב המתהפכת,אולי היום זה נגמר.

חשתי בחומה בצורה בן בראשית המאה,נשאר עד היום,

גן העדן לחיים של יחד,אהבה,אחדות,גן העדן של השלום.

אבוד גן העדן אין לי מפתח,גם לא מצאתי את השער שלו,

אתמול חשבתי שאפשר עשיתי הכל ,עשיתי הכל בשבילו.

אמרתי שחור לבן,לבן שחור מה זה משנה,העיקר אנו אחים,

הפער גדול כל כך הם פשוט לא רוצים,הם כלל לא נפתחים

אתמול פתחתי בית כנסת של אהבת חינם,חשבתי גן עדן,

עד שבאו רוכבי ההלכות על כולם,החליטו נגמר פה גן העדן.

עכשיו ילקוט יוסף ,עכשיו הספר הזה,עכשיו ועכשיו יש דין.

אתמול חלמתי שאפשר לחלום, יש סיכוי שלבן ושחור יהייה סדין אפור.