יום יבוא...מאת זיגי בר-אור
מדוע,
את מתעטפת בשריון
כמו הצב,
שומרת סוד מחשבותייך
ושותקת כדג?
מדוע,
את מסרבת בעקשנות
להיפתח לפניי,
מחביאה כל רצונותייך
ונאלמת דום?
מדוע,
נעלת את ליבך ככספת
שאין לפצחה
ונעלת את הדלת
בפני אהבתי?
אך,
יש ואמצא המפתח,
יום יבוא...
ובארבעת חדרי ליבך
אמצא לנו מקום.