איזבלה

 

על העיר סן קריסטובל

בוקר עלה

שלח קרניים ראשונות

של שמש

על הכיכר

שם על מדרגות הקתדרלה

איזבלה ישבה.

יפה הייתה

עורה כצבע השוקולד

שפתיה אדומות

צמה עבה

על חזה ירדה

ישבה איזבלה

בכיכה העיר

וחיכתה

אנשים על פניה חלפו

אשה עצרה

ניגשה

מה לך ילדה

שאלה

איזבלה שתקה

ילדים בצמתה משכו

שמלתה הפשילו

צחקו

וכשהתעייפו

הלכו.

איזבלה היפה

על מדרגות הקתדרלה

ישבה

ידיה קפוצות

דמעה על לחיה ירדה

היא ידעה

חואן לא יבוא

לקחתה.

הלילה ירד

האור הסתלק

ועל מדרגות הקתדלרה

רק איזבלה נותרה.

בבוקר כשבאו

לאסוף גופתה

בתוך ידה הקמוצה

על נייר מקומט

שיר של פבלו נרודה

"כאן אני אוהב אותך..."