שמואל ג 11111311/11/2013 22:38 | ישראל ולדלפעמים הוא אומר לה השמשון לדלילה, אבל רק לפעמים, היא מצידה, מאמינה כזותי, כששמשון כזה אומר, אז יש לו אמירה, ואז(בדיוק איפה שפה מתחיל הסיפור), אמון שלה ואין אמון שלה,אמון מול אמון,ותביא לי כף,(תחושת הכף דווקא היתה, יציבה, אפילו אמיתית, תחושה כזותי, של אני מאמינה לך), וגם העניין הוא, וזהו(מכאן הדברים הולכים למקום)(ועוד מקום), זה מה יש,כשנכנסנו לעמק צרעה הזה, לא ידעתי לאן תוביל אותי(אני יודעת גם אתה לא ידעת), אבל היתה הבטחה ,(כזותי, של טוב,, אבל את, בוששת, אין לי מילה אחרת, למילה שרציתי להגיד לך אבל אין, כלומר , האמת היא שזה הרגע שדווקא מבט היה עושה לזה נינוחות, צריך מבט(שום עמק לא יעשה את זה) העיניים שלך, זה מה שאני, גם את צריכים |