הוא הלך בשדות המילים והשירים מלא עוז,

בנר ראשון של נס להאיר את הדרך לסוף.

בקולו השקט הבוטח הוא הבטיח אחווה,

הוא האמין בשלום כי אהב מאוד את המדינה.

 

גם לגברת פרנצ'סקה הוא עטר נזר לראשה,

כששר בבטחון כאילו המילים קלחו כל השנה.

גם זמר גם שחקן גם אדם מיוחד הוא האדם,

כששר בטוח בשירו במילים בכוונות לעולם.

 

דבר אחד הוא לא ראה את הכבוד הגדול הזה,

את כל קהל האלפים הזה,שבאו לחלוק לו כבוד אחרון.

בעולם הבא מחכים לו שיבוא לשיר בגן העדן,

שיאיר את הגן בשיריו הנפלאים שנשארו חקוקים כאן.