מעגל

לילה ללא מלאכי שירה.

בצל עצים מזדחל נחש.

עולם כפקעת חוטים מתגלגל,

בצליל פעמונים תואר תמונה.

אישה פורצת דרך,

לא מבינה נפשה.

באגם מים ברבורים.

בלובן צעיפו

חוזר ענן, מזדחל מעבר ים,

גשם שברים ניתח.אין סוף לחשכה

כמו  שמיכה פרושה.

קברים, עליהם שמות

ותאריך פטירה.

רוח קרירה נושבת, יבלית.

ימים פרקו מצבה טחובה.

אני כותבת כדי לשרוד,

להרפא.

בכלוב שעשועים,

גולם, מעגל ניסגר

 

"כל הזכויות שמורות" 

תגובה של אסנת אלון -

ליליה ללא מלאכי שירה.

כותב כדי להרפא.