הזכרת לי מה זה כאשר
הנפש מרימה צווארה
ומביטה,
חסרים הימים שראיתי נכוחה
וכעת ממעלה מורידה עיניי
ופוגשת בעיניך
תכול שמיים,
צבע שלימדת אותי
לראות, לגלות מחדש,
לא האמנתי
הוא מצוי גם בתוך אפור,
ויוצר תכולה.