עד הקץ

גלים מעפילים, נאבק הנהר,

הים היה לפס כחול עמוק.

הרים כוסו שמש אחרונה,

הלילה נופל כחומה .

שלוליות אור בפנסי שדרה,

לוינים שטים בחלל.

מנסה לקלוט חוויה לפני שכחה,

להציג נוסחה מוגמרת בשירה.

 

רואה אותה על המים,

בהבדלת קודש לחולין.

ציפור שיר

מקוננת על  שיטה.

פצועת לב, מותירה בי

חותם.

פועם הלב שקיעה חמה,

דועכת צבע וגון.

הושיטה עננה מחול כסופים,

עד הקץ.

 

"כל הזכויות שמורות"

תגובה של גלי צבי-ויס -

גלים מעפילים, נאבק הנהר.

הטבע שותף לתחושות.