הציפור...אחריתה

30/12/2013 18:39 | עליזה ארמן זאבי

ציפור משייטת, גומעת מרחב,

משרטטת קו עופרת אפור,

תופרת במשק כנפיה,

אורך רוחב חותכת.

חוצה ימים, חובקת עולם,

אל קירבה נופים עלומים.

עינייה תישא בתחינה למרומים,

ראשה נושק בעננים.

טעם חייה בנדודיי האינסוף,

מיותמת במעופה,

נחה ברכות על ריסיי כרכום.

באחריתה, תדע מותה על האדמה,

תגווע, שער יפתח,

תגיע הנעילה.