בת-חן

פרקי ילדות, כאב הזיכרונות גואה

הקיץ הוקדש לגלישה ,תרתי משמע.

רוח לא באה משום מקום, לא הבהירה.

באור זהב .

דועכות עיניה, בבקשה

מזור ומרגוע.

בצעירותה פשוטת מראה,

ללא ביגוד ואפור, שהחמיאו לגופה.

לא ביקשה מחמאות.

היו  לה נסיבות

מקילות, דמוי עצמי נמוך ועבודה קשה.

מאז ועד היום, מסורת עתיקה, על גל חומה

מסך גשם ירד. 

אויב השיק פיגוע מלחמה.

בפרק זמן  ארוך צומחת אכזבה.

זריחה כיסתה אור שמש ,

שמיכה בהירה,

בת  חן שובבה.

 

"כל הזכויות שמורות"

תגובה של אסנת אלון -

פרקי ילדות, כאב הזיכרונות גואה ,

החיים לא האירו פנים.