חיים01/01/2014 12:23 | אסנת אלוןתשעה ירחים חיכיתי לבואי ובאתי לעולם עם בכי שלא נגמר וחיוך של אימא מרגש. ענבי זיכרונותיי מרחמי כלו ביום בו יצאתי לעולם. בניתי לי עולם זיכרונות חדש. את שפעת החיוכים אצרתי לי למשמרת מאז בגרתי. ימים התארכו בחשיבה ולילות התקצרו בתשוקה ובין הימים והלילות משוררת היותי רחומה מאם ומאב. |